התגברות על לוקמיה: מסע החוסן והתקווה של נערה צעירה בבית החולים לו דאופיי
בנובמבר 2016, וונון (שמו הידוע) בת ה-11 אובחנה עם לוקמיה לימפובלסטית חריפה של תאי T, אבחנה שהגיעה ללא אזהרה. מצבה החמיר במהירות, עם התקפים מסכני חיים יומיומיים שנמשכו כמעט שלושה שבועות. הוריה היו הרוסים, נאבקו בפחד ובחוסר ודאות מדי יום. במבט לאחור, אמה של וונון נזכרת בימים האפלים ההם בהכרת תודה ובגאווה - אסירת תודה על האהבה והתמיכה שקיבלו, ובמיוחד על הטיפול החומל שסיפק הצוות בבית החולים לו דאופיי.
כאשר הטיפולים הראשוניים הוכחו כלא מספיקים כדי לרפא את הלוקמיה שלה, משפחתה של וון-וון חיפשה אפשרויות נוספות ובסופו של דבר הומלצו לה חולים אחרים בבית החולים לו דאופיי. למרות הלא נודע וההחלטות הקשות שעמדו בפניהם, הם החלו את מסעם משינג'יאנג לחביי בחיפוש אחר תקווה. אמה של וון-וון מתארת את ההקלה וההכרת תודה העצומה שלהם: "בחירת בית החולים לו דאופיי הייתה ההחלטה הטובה ביותר שיכולנו לקבל. בלי בית החולים הזה וד"ר ג'ואו ג'יארואי, ייתכן שלא נהיה ביחד היום."
עם הגעתה, וונון אושפזה מיד, והצוות הרפואי, בראשות ד"ר ג'ואו ג'יארו, סיפק טיפול יוצא דופן, וסייע למשפחה להבין את מורכבות הלוקמיה תוך שהוא מטמיע בהם אומץ ותקווה. דרך מספר סבבי כימותרפיה והשתלה לא מוצלחת מאביה, החלה דרכה של וונון להחלמה. למרות המאתגרות, ההשתלה הצליחה, ולמרות סיבוכים כמו זיהומים ויראליים ו-GVHD בכבד, צוות בית החולים ניהל את הטיפול בה ביעילות.
כעת, שבע שנים לאחר ההשתלה, וון-וון חזרה במלואן לחיי היומיום וללימודיה. היא פרחה לאישה צעירה ובטוחה בעצמה ומתכוננת לאבן דרך משמעותית בחייה: בחינות הכניסה הארציות למכללה ביוני.
כשהיא מהרהרת על המסע שלהם, אמה של וון-וון משתפת בשני לקחים עמוקים: "אהבה יוצרת ניסים, והתמדה מביאה תקווה." היא מדגישה כי האהבה הבלתי מעורערת של המשפחה ומסירותם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות הן קריטיות בסיוע למטופלים למצוא את הכוח להתמיד. טיפול בלוקמיה יכול להיות תהליך ארוך ומאתגר, אבל עם התמדה, התקווה נשארת.
כיום, סיפורה של וון-וון משמש כהשראה למשפחות אחרות המתמודדות עם מאבקים דומים. "לכל המשפחות ההולכות בדרך זו, דעו שהחורף יעבור, והאביב יגיע. אנו מריעים לכם ומאחלים שלום ובריאות לכולם."